החלטה בתיק ע"ע 57973-11-13

השופטת אביטל  רימון-קפלן

1.  לפני בקשת המבקשת (להלן - המדינה) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר ראובן גרובר ומר ישראל שוטלנד; בתיק ס"ע 14513-07-11) מיום 21.10.13, בו התקבלה תביעתו של המשיב למתן צו הצהרתי על פיו הוא זכאי לקבל מהמדינה אישור שקילות לתואר דוקטור אותו רכש באוניברסיטת סנט פטרסבורג, לצרכי שכר.

      עיכוב הביצוע מתבקש בנוגע לתשלומים רטרואקטיביים המגיעים למשיב, שכן תוספת תשלום בגין תואר שלישי בגמלתו השוטפת משולמת לו.

      הרקע לבקשה:

2.   בשנת 1999 החל המשיב את לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטת סנט-פטרסבורג ברוסיה. בחודש מרץ 2002 קיבל המשיב תואר דוקטור.

3.   בשובו ארצה, ולצורך קבלת אישור שקילות לתואר ישראלי מקביל, פנה המשיב לגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך (להלן- הגף להערכת תארים או הגף, לפי העניין).

4.   שלוש שנים לאחר מכן, ביום 9.8.2005, קיבל המשיב מכתב ובו הנחיות לגבי פעולות אותן הוא מתבקש לבצע בטרם יופיע לראיון בפני ועדת מומחים להערכת התואר. 

5.   להשלמת התמונה יצוין כי לאורך שנים, נהג הגף לבצע בדיקה טכנית בבוחנו תארים שלישיים, היינו נבדק האם המוסד בו למד מבקש האישור הינו מוסד מוכר באותה מדינה והאם מבקש האישור הציג את כל המסמכים להוכחת עמידתו בדרישות אותו המוסד. נוהג זה המשיך גם בשנת 2000, כאשר מונתה ועדה בין-משרדית בראשותו של פרופסור עוזר שילד ז"ל (להלן- ועדת שילד) לצורך גיבוש המלצות באשר להערכת תארים שלישיים מחו"ל והערכת תארים ראשונים ושניים שנרכשו בשיטת ה"למידה מרחוק". חרף הנחיית נציבות שירות המדינה להימנע ממתן אישורי שקילות, הגף המשיך בהוצאת אישורי שקילות עד לדצמבר 2001, מועד בו הוקפאו בפועל הליכי האישור. ועדת שילד התפזרה במרץ 2002 בטרם סיימה את עבודתה, אך בישיבה בין-משרדית הוחלט לקבל את המלצותיה, לפיהן תארים שלישיים ימשיכו להיבחן באופן טכני בלבד, כאשר במקרה של ספק יש להיוועץ בוועדה אקדמית.

בישיבה בין-משרדית מחודש יולי 2002 הוחלט להקפיא את הליכי האישור בשנית, עד לגיבוש כללים חדשים, אך החלטה זו לא התפרסמה באופן פומבי ורשמי.

6.   בספטמבר 2003 מונתה ועדה בין-משרדית נוספת בראשותו של פרופסור יעקב כץ (להלן -ועדת כץ), שהמלצותיה אושרו ופורסמו ביום 10.5.2005. על פי המלצות ועדת כץ נקבע כי הבקשה לשקילות תואר שלישי תיבדק בשני שלבים: בשלב הראשון - כללי הערכה טכניים: וביניהם תקופת הלימודים שנדרשה, הצורך בהגשת עבודה, זהות מנחי ובודקי עבודה, שפת הלימודים, שפת העבודה ועוד. בשלב השני, בחינת עבודת הדוקטורט על ידי ועדת מומחים שתזמן את מבקש האישור לראיון אישי ותבדוק כי העבודה אכן נכתבה על ידי המבקש עצמו וכי היא עומדת בסטנדרטים הנדרשים מעבודת דוקטורט.

      כללי ועדת כץ כללו גם הוראות מעבר, החלות על מי שהחל את לימודיו לפני פרסומם של הכללים (להלן- הוראות המעבר). הוראות המעבר פטרו את הפונים מחלק מן הדרישות "הטכניות" של שלב הבדיקה הראשון, אך לא פוטרו את אותם מהתייצבות בפני ועדת המומחים.

7.   בהתאם לאמור לעיל, ביום 19.9.2006 הופיע המשיב בפני ועדת המומחים. לאחר הראיון שהתקיים למשיב בפניה, נשלח למשיב ביום 14.12.2006 מכתב ובו סירוב להענקת אישור השקילות. בעקבות השגה שהגיש המשיב על החלטה זו, ביקש הגף חוות דעת נוספת על עבודתו של המשיב, והיא הועברה לבחינה נוספת של חבר מחברי הוועדה.  ביום 28.3.2007 נשלחה למשיב תשובה על השגתו - מכתב דחייה נוסף, ובו נכתב, בין היתר, כי "למעשה, לא יכולנו כלל לקבוע האם המועמד כתב את העבודה או שהגיש עבודה שנכתבה על ידי מישהו אחר". עוד נכתב במכתב הדחייה כי אי הגשת טיוטת העבודה המקורית בשפה בה נכתבה (מסמך שלטענת המשיב לא נדרש ממנו להגיש לוועדה בתחילת הדרך) פוגמת באמינות המשיב וביכולת הוועדה לבחון ולהעריך את הדוקטורט עצמו.

8.   בד בבד עם כך, (ביום 14.2.07) הוגשה לבית המשפט העליון עתירה על ידי מספר עותרים שבקשתם לקבל אישור שקילות לתואר שלישי נדחתה, וביניהם המשיב [ בג"צ 1398/07 ד"ר יעל לביא - גולדשטיין ואח' נ' משרד החינוך (מיום 10.2.2010)] (להלן- בג"צ לביא). במסגרת העתירה עתרו המשיב וחבריו נגד החלת הוראות המעבר וטענו, בין היתר, כי הדרישה לעמוד בפני ועדת מומחים חייבה אותם לעמוד בסטנדרטים מהותיים חדשים והחלה כזו למפרע אינה סבירה ואינה מידתית. עוד טענו העותרים כי טרם יציאתם ללימודים בחוץ לארץ, הסתמכו על הכללים שנהגו באותה עת וציפייה זו ראויה להגנה מפני החלה רטרואקטיבית.

9.   ביום 10.5.09 ניתן פסק דין בעתירה, לפיו התקבלו טענות העותרים בעיקרם, ונעשה צו מוחלט לבקשת העותרים. בית המשפט העליון (מפי השופט ח' מלצר ובהסכמת הנשיאה דורית ביניש והמשנה לנשיאה א' ריבלין), קבע בין היתר כי גם במקרה בו שינויה של מדיניות מנהלית נעשה במסגרת סמכותה של הרשות, על יסוד שיקולים ענייניים ולצורך תכלית ראויה, עצם החלת השינוי למפרע על מי שכלכל את צעדיו לאור המדיניות הישנה - עשויה להיפסל מקום בו אין בהחלטה סבירות, או שנגרמת למסתמך פגיעה במידה העולה על הנדרש, דהיינו שאין השינוי עומד בדרישת המידתיות. עוד נפסק כי התאריך הקובע הוא יום פרסום כללי ועדת כץ, היינו יום 10.5.05, ובהתאם, מי שהגיש בקשתו לאישור שקילות לפני מועד זה, בקשתו תיבחן בהתאם לכללים הישנים בלבד. כן נקבע כי יש להתייחס לבקשות כאלה שהוגשו לפני תקופת ההקפאה השנייה, ולהחיל עליהן את המדיניות שחלה עד אז. בסיכום דבריו קבע בית המשפט העליון:

"43.נוכח כל האמור לעיל, אם תתקבל דעתי אציע לחברי לעשות את הצו על תנאי למוחלט, במובן זה שעל המשיב 1 להעניק אישורי שקילות לתואר השלישי למי שסיים לימודיו במוסד הזר, קיבל את הדוקטורט שלו והגיש בקשתו לאישור שקילות לפני תאריך 10.5.2005 (יום פרסום כללי ועדת כץ; מכאן שעניינה של העותרת 7 ראוי לבחינה פרטנית נפרדת), והכל בכפוף לתנאים הנוספים הבאים:

א.        עבודת הדוקטורט שבבסיס התואר היא אותנטית והוכנה על ידי המבקש (מכאן שעניינו של העותר 3 (הוא המשיב בענייננו - א.ר.ק.) והטענות כנגדו ראויים לבחינה פרטנית נפרדת).

ב.         המוסד שהעניק את התואר השלישי - מוכר על ידי הרשויות המוסמכות במדינה בה הוא פועל כמוסד המוסמך להעניק תארים אקדמיים שלישיים.

ג.         המבקש הציג בפני המשיבים את התעודות והמסמכים שנדרשו הימנו על כך שעמד בדרישות אותו מוסד (מכאן שעניינם של העותרים 4 ו-5 ראוי לבחינה פרטנית נפרדת).

            44. היה ויתגלעו מחלוקות לגבי ישום הקביעות המפורטות בפיסקה 43  שלעיל ביחס למי מהעותרים, או לגבי אחרים הכלולים בקטגוריה זו (שאינם עותרים) - יתבררו הדברים, ככל שיהיה בכך צורך, בבתי הדין לעבודה (על פי סמכותם העניינית והמקומית).